אסיפת ועד בית טיפוסית, נגיד בבניין משנות השמונים בגבעתיים. מישהו מציע "פשוט להחליף לאינטרקום עם אפליקציה", ומישהו אחר שואל את השאלה שבאמת חשובה: מה עובר היום בתוך הקירות, ומה נעשה איתו? מאחורי הפאנל הישן בכניסה יוצאים ארבעה חוטים צבעוניים, ואף אחד לא זוכר מי התקין אותם.
התשובה הקצרה: בחיווט אינטרקום 4 גידים טיפוסי עוברים מתח, וידאו, שמע ואדמה משותפת, אבל הצבעים והחלוקה משתנים בין יצרנים. למעבר ל-IP יש שתי דרכים עיקריות: כבל רשת חדש לכל דירה, או ממירים שמשתמשים בזוג חוטים קיים, כל עוד המרחק בין שני רכיבים לא עולה על 50 מטר. ומה שמכריע ביניהן הוא אם צריך לפתוח קירות בכל הקומות.
מה עובר בכל גיד באינטרקום 4 גידים?
בסכמה הטיפוסית ש-BAS-IP מציגה לאינטרקום וידאו אנלוגי בן ארבעה גידים, לכל גיד יש תפקיד אחד:
- P (Power): מתח הפעלה מהספק אל המכשירים.
- V (Video): אות הווידאו מפאנל הכניסה אל המוניטור שבדירה.
- A (Audio): השמע, בשני הכיוונים.
- G (Ground): אדמה, הגיד המשותף שכל המעגל נסגר דרכו.
בשרטוט של BAS-IP הצבעים הם אדום למתח, שחור לווידאו, כחול לשמע ולבן לאדמה. המנעול החשמלי ולחצן היציאה מתחברים בנפרד, בחוטים משלהם, אל פאנל הכניסה.
רק שזה שרטוט לדוגמה, ו-BAS-IP עצמה מתארת אותו כמבנה "טיפוסי". מערכת שהותקנה לפני עשורים אצלכם בבניין יכולה להשתמש בקוד צבעים אחר לגמרי, בגיד וידאו נפרד או במבנה שונה לגמרי. אז לפני שמישהו "מזהה" גידים לפי צבע, כדאי לבדוק איזה ציוד מחובר אליהם בפועל. הצעד הראשון פשוט: למצוא את מספר הדגם על הפאנל בכניסה או על המוניטור בדירה, ולחפש את שרטוט החיבור של היצרן המקורי.
אינטרקום דו גידי, 4 גידים ו-IP: מה ההבדל?
שלוש מערכות שונות מאוד, גם כשהפאנל בכניסה נראה כמעט אותו דבר.
| 4 גידים | דו גידי | IP | |
|---|---|---|---|
| מה עובר על הכבל | בסכמה הטיפוסית: גיד נפרד למתח, וידאו, שמע ואדמה | הכל על זוג חוטים אחד | תקשורת רשת, ובמכשירים שתומכים ב-PoE גם חשמל |
| הרחבה | לפי BAS-IP עלולה לדרוש כבלים נוספים | תלויה במערכת | לפי BAS-IP קלה יותר |
| מענה מהטלפון | לפי BAS-IP בדרך כלל לא קיים | תלוי במערכת | כן, למשל דרך BAS-IP Link |
ארבעה גידים (וגרסאות עם יותר) הם הגישה הישירה: כל אות מקבל גיד משלו. קל לעקוב אחרי כל גיד, אבל לפי BAS-IP הרחבה של מערכת כזו עלולה לדרוש משיכת כבלים נוספים עד היחידה הראשית.
דו גידי חוסך את הנחושת הזו: מתח, שמע, וידאו ונתונים עוברים על אותו זוג חוטים. הבעיה מתחילה כשרוצים מהמערכת יותר ממה שהיא ידעה לעשות ביום שהותקנה.
IP עובד אחרת לגמרי: המכשירים מדברים בפרוטוקולי רשת, בדיוק כמו מחשב או מצלמת אבטחה. במכשירים שתומכים ב-PoE (Power over Ethernet, הזנת חשמל דרך כבל הרשת), כבל רשת אחד נושא גם את התקשורת וגם את החשמל, כך שלא צריך ספק כוח ליד כל מכשיר.
לפי BAS-IP, היתרונות של IP הם הרחבה קלה יותר, חיבור למערכות אחרות בבניין כמו מצלמות ובקרת כניסה, וגישה מרחוק דרך האינטרנט, שבמערכת 4 גידים קלאסית בדרך כלל לא קיימת. בשפה של דייר: שליח בשער, ואתם עונים לו מהמשרד, מהטלפון, דרך אפליקציית BAS-IP Link.
אפשר לעבור לאינטרקום IP בלי לשבור קירות?
תכלס? אפשר, בתנאי שהחוטים הקיימים עומדים במגבלות שבהמשך. ויש יותר מדרך אחת, לפעמים באותו בניין:
1. כבל רשת חדש. הדרך הנקייה ביותר: Cat5e או Cat6 מכל דירה אל ארון התקשורת. אם יש בבניין צנרת פנויה או תעלה בחדר המדרגות, זה פשוט. BAS-IP מציינת עד 100 מטר בכבל רשת במפרט הממירים שלה, אז כדאי למדוד מראש את המסלול מהארון לכל דירה.
2. שימוש חוזר בזוג חוטים קיים. כאן נכנסת הגישה ש-BAS-IP קוראת לה RetroFit. ממיר בכל קצה של הקו (SW-02) ומתג דו גידי באמצע (SW-10) הופכים חיווט ישן למערכת IP מלאה בלי למשוך כבלי רשת לכל הבניין.
3. Wi-Fi בדירה. כשאין שום דרך להעביר כבל לדירה מסוימת, יש מוניטורים עם Wi-Fi מובנה, כמו המוניטור AU-04LAF. שימו לב שהוא עדיין צריך חשמל: לפי המפרט הוא ניזון מ-PoE או מספק 12 וולט DC, ומתחבר ל-Wi-Fi בתדר 2.4GHz. כלומר שקע ליד המוניטור ורשת ביתית שמגיעה עד אליו. פתרון טוב לדירה בעייתית אחת, פחות לבניין שלם.
איך עובד חיווט אינטרקום דו גידי ל-IP במעשה?
הרכיב המרכזי הוא המתג SW-10, שמעביר אותות Ethernet על גבי רשת דו גידית קיימת בבניין. לפי BAS-IP, התעבורה עליו מוצפנת ב-AES של 128 ביט, עם QoS מובטח (תיעדוף תעבורה) למכשירים שרגישים לאובדן נתונים, כמו שמע ווידאו, והמערכת תומכת בעד 9,999 מכשירים.
בצד של הדירה, או של פאנל הכניסה, יושב הממיר SW-02: בצד אחד כבל רשת UTP אל המוניטור או אל פאנל, ובצד השני שני חוטים בעובי AWG 24 שחוזרים אל ה-SW-10. שני הרכיבים ניזונים ב-48 וולט DC דרך PoE וצורכים, לפי היצרן, וואט אחד בהמתנה ושבעה וואט בפעולה.
ועכשיו למספר שקובע אם זה בכלל רלוונטי לבניין שלכם: 50 מטר לכל היותר על שני החוטים, בין שני רכיבים. מה שסופרים כאן הוא מטרים של חוט בין המתג לכל דירה. מספר הקומות פחות משנה. בבניין רכבת ארוך, או כשחיווט האינטרקום עושה סיבוב דרך המרתף, צריך למדוד לפני שמתכננים.
לדעתי זה הפתרון הנכון לבניין שבו פתיחת הקירות היא באמת הבעיה, לא ברירת המחדל. אם כבר יש צנרת פנויה, כבל רשת חדש נותן תשתית רשת רגילה, בלי ממירים באמצע ובלי מגבלת 50 המטר.
מה ה-SW-10 צריך מחיווט האינטרקום הישן
לפני שמתכננים RetroFit, משווים את חיווט האינטרקום הקיים למפרט של הממירים:
- עובי החוטים. במפרט של SW-02, הצד הדו גידי הוא שני חוטים בעובי AWG 24.
- אורך הקו בפועל. המסלול של הכבל מהארון הראשי אל כל דירה, כולל העיקופים, ולא רק המרחק על המפה.
- מצב החוטים. חוטים שעברו רטיבות בחדר מדרגות או נחתכו בשיפוץ של דייר אחד יכולים להפיל קו שלם.
- מי עוד משתמש בהם. כדאי לוודא שהזוג לא משרת גם פעמון או מערכת אחרת.
- פריסה. חיווט בכוכב (קו נפרד לכל דירה) או קו משותף שעובר מדירה לדירה משנה את התכנון.
איפה BAS-IP נכנסת לתמונה
BAS-IP מייצרת גם את ציוד הקצה ב-IP, מפאנלי כניסה ועד מוניטורים ואפליקציה, וגם את הממירים שמאפשרים להשתמש בחיווט קיים, כך שאפשר לתכנן את המעבר בשלבים ולא להיתקע עם תשתית חצי ישנה. הממירים, הפאנלים והמוניטורים עם Wi-Fi לדירות הבעייתיות מופיעים כולם בקטלוג של BAS-IP ישראל.
אם צריך לזכור מספר אחד מכל זה, הוא 50 מטר: אורך החוט בין המתג לכל דירה בחיווט האינטרקום הישן קובע אם הולכים על RetroFit או על כבל רשת חדש.
