דמיינו קשיש עם מכשיר שמיעה שמגיע לכניסה של מרפאה ביום סוער. הרמקול בפאנל כמעט חסר תועלת בשבילו: רוח, תנועה, אוטובוס שעוצר בתחנה. או אדם עם לקות ראייה שעומד מול הדלת ולא יודע איפה הכפתור. פאנל כניסה נגיש פותר את שני המקרים: AV-08FBIL של BAS-IP הוא פאנל חד-כפתורי מנירוסטה עם יציאה ללולאת השראה למכשירי שמיעה במצב T, שלוש נוריות חיווי לקריאה, לשיחה ולשחרור נעילה, ולפי היצרן גם סימון ברייל על הכפתור. תקנות הנגישות לשירות לא מחייבות לולאה בפאנל הכניסה עצמו, רק בדלפקי השירות, אבל במוסד ציבורי חדש הייתי מתייחס אליה כחובה מקצועית.

מה החוק בישראל באמת דורש בכניסה לבניין ציבורי?
קודם כל, מי עומד בדלת. מי שמגיע לדלת של בית חולים, לשכת רווחה, בית ספר או משרד ממשלתי הוא לא קהל של דיירים קבועים שמכירים את המערכת. זה זרם של אנשים, חלקם עם מכשירי שמיעה, חלקם עם לקות ראייה, חלקם פשוט מבולבלים בכניסה שהם רואים בפעם הראשונה.
בישראל, הבסיס הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, והתקנות שהותקנו מכוחו. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 מפנות לתקן הישראלי ת"י 1918 חלק 4 כשהן מגדירות "אינטרקום" ו"מערכת עזר לשמיעה".
ומה הן דורשות בפועל? כאן כדאי לדייק, כי הרבה חומר שיווקי מגזים. לפי מה שבדקנו בנוסח התקנות:
- לולאת השראה נדרשת בעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג שירות, כלומר בדלפק (תקנה 18(ג)), ולא נקבעה בתקנות האלה חובה מפורשת לפאנל הכניסה עצמו
- אינטרקום מוזכר במפורש רק ביחידות אכסון מיוחדות בשירותי רווחה, כמו מעונות ומקלטים (תקנה 75(ב)(2)): כשהדלת הראשית נפתחת באינטרקום או בקודן, שחרור הנעילה צריך להיות מלווה בחיווי ויזואלי
- השלט ליד עמדה עם מערכת עזר לשמיעה מנחה להעביר את מכשיר השמיעה "למצב T"
אז למה בכל זאת לולאה בדלת? כי מי שבנה דלפק נגיש ואז שם בכניסה פאנל שאדם עם מכשיר שמיעה לא שומע דרכו, פתר חצי בעיה. לדעתי, במוסד ציבורי חדש זה כבר המינימום המקצועי, גם כשאף סעיף לא מכריח.
שלוש רמות נגישות בפאנל כניסה נגיש אחד
יציאת לולאת השראה. ה-AV-08FBIL כולל יציאת אודיו ייעודית שמתחברת לאנטנת לולאה חיצונית. מה זה אומר? שהקול של השיחה מגיע ישירות למכשירי שמיעה ולשתלים קוכליאריים שמכוונים למצב T (טלקויל, סליל קליטה מגנטי), בלי רעשי הרחוב בדרך. BAS-IP מוכרת גם מודול לולאה פנימי, ILM-01, שתוכנן לעמוד בתקן IEC 60118 ויכול להגיע מותקן מראש לפי הזמנה.
סימון ברייל. לפי BAS-IP, כפתור הקריאה מסומן בכתב ברייל, כך שאדם עם לקות ראייה יכול למצוא אותו ולהשתמש בפאנל לבד. במכרז, בקשו שהסימון יופיע במסמך הטכני של הדגם שמסופק בפועל.
שלוש נוריות חיווי והנחיה קולית. נוריות LED מסמנות קריאה, שיחה ושחרור נעילה. לאדם חירש, למי שעומד ליד כביש רועש, או למי שפשוט מגיע לכניסה בפעם הראשונה, משוב ויזואלי מוריד את אי-הוודאות. ובמקביל, לפי BAS-IP, המערכת גם מקריאה את הסטטוסים בקול.
ומה שנופל הכי הרבה בשטח: יציאת לולאה היא רק יציאה. בלי אנטנת לולאה שמותקנת בפועל באזור שבו המבקר עומד מול הפאנל, מכשיר שמיעה במצב T לא יקלוט כלום. במפרט כתבו מי מספק ומתקין את האנטנה, ובקבלה תבדקו בשטח עם מכשיר שמיעה או מקלט לולאה, לא רק לפי דף המוצר.
נורית שחרור הנעילה היא מהסוג שתקנה 75 מדברת עליו ביחידות אכסון ברווחה. אם היא מספיקה לבדה בפרויקט שלכם, את זה יקבע מורשה הנגישות, לא היצרן.
איך המארז עומד בתנאי ישראל?
פאנל שמותקן בחוץ צריך קודם כל לשרוד את תקופת השירות של המכרז, אז את שורות המארז בדף המוצר שווה לקרוא לאט.
ה-AV-08FBIL בנוי מגוף מתכת מלא מנירוסטה. דירוג ההגנה IP65 אומר הגנה מלאה מפני אבק ועמידות בפני סילוני מים, הנורמה להתקנה חיצונית. דירוג IK07 מגדיר עמידות במכה של 2 ג'אול, כמו חפץ של 500 גרם שנופל מגובה 40 ס"מ. לכניסה של מרפאה או משרד זה מספיק. בחניון ציבורי פתוח, שבו פאנל חוטף בעיטות, הייתי דורש במכרז דירוג IK גבוה יותר או לפחות התקנה שקועה בקיר, שהדגם הזה תומך בה.
טווח הטמפרטורות התפעולי לפי היצרן הוא ממינוס 40 עד פלוס 65 מעלות צלזיוס. כלומר אותו מפרט לפאנל בכניסה מוצלת בירושלים בחורף ולפאנל שעומד מול שמש של אוגוסט באילת.
מה עם אינטגרציה עם מערכות קיימות?
גוף ציבורי שקונה פאנל כניסה נגיש לא רוצה להיתקע עם מערכת סגורה של יצרן אחד, כי במכרז הבא הוא ישלם על זה. מה שקובע כאן זה הפרוטוקולים.

ה-AV-08FBIL מדבר בפרוטוקולים פתוחים:
- Wiegand לחיבור לבקרי בקרת כניסה, בפורמטים של 26 עד 80 ביט
- ONVIF ו-RTSP להעברת הווידאו והשמע למערכות ניהול וידאו (VMS)
- Open API לחיבור למערכות ניהול מבנים, ניהול מבקרים ומערכות צד שלישי
ההזנה היא PoE (חשמל ונתונים על אותו כבל רשת) או 12 וולט DC, וזה נותן גמישות גם בבניין חדש וגם בבניין קיים. על הפאנל עצמו יש ממסר מובנה, שתי כניסות נפרדות לחיישני דלת וחיישן פריצה (tamper). הפאנל תומך בכמה סוגי מזהים: פתיחה מהנייד עם UKey, כרטיסים, תגים, קודי QR וקישור אורח, עם זיכרון של עד 20,000 מזהים.
איפה פאנל כניסה נגיש רלוונטי בישראל?
הפאנל מתאים במיוחד למקומות שבהם אותו ציוד צריך להיות נגיש, לשרוד בחוץ ולהתחבר למערכות קיימות:
- דיור ציבורי
- בנייני משרדים ממשלתיים ועירוניים
- מרפאות ומוסדות רפואיים
- מוסדות חינוך
- לשכות רווחה ויחידות אכסון בשירותי רווחה
- כניסות שירות וחניונים ציבוריים
ועוד דבר שנשכח בתכנון: פאנל חד-כפתורי מתקשר ליעד שהוגדר לו, דלפק הקבלה במרפאה או עמדת השומר במשרד. אם אף אחד לא יושב שם בשעות הפעילות, כל הנגישות שבפאנל לא עוזרת.
יש פאנלים נוספים של BAS-IP עם לולאת השראה?
כן. ה-AV-08FBIL הוא פאנל חד-כפתורי, מתאים לכניסה של מוסד או משרד. בבניין מגורים עם הרבה דירות צריך פאנל רב-דיירים. לפי BAS-IP, מודול הלולאה ILM-01 תואם לפאנלים הרב-דיירים AV-09KFBI, AA-07FBI ו-AA-14FBIS, וגם ל-AV-04FDI, פאנל יחיד להטמעה בקיר. ואל תתבלבלו עם AV-08FBL: שם כמעט זהה, אבל זה פאנל זיהוי פנים מאלומיניום, ובמפרט שלו לא מופיעה יציאת לולאה.
מה זה אומר עבור מפרט המכרז?
מפרט לפאנל כניסה נגיש שכתוב בו רק "להבטיח נגישות לאנשים עם מוגבלות" לא שווה הרבה ביום הקבלה, כי אין מה לבדוק מולו. עדיף לכתוב דרישות שאפשר לסמן עליהן וי:
- יציאת לולאת השראה או מודול לולאה מובנה שתוכנן לפי IEC 60118, כולל אנטנה מותקנת ובדיקה בשטח במצב T בקבלה
- סימון ברייל על כפתור הקריאה, מתועד במסמך הטכני
- חיווי LED לקריאה, לשיחה ולשחרור נעילה
- IP65 ו-IK07 לפחות לכניסה חיצונית
- Wiegand, ONVIF, RTSP ו-Open API לאינטגרציה
אגב, תשימו לב לבלבול נפוץ: IEC 60118-4 הוא התקן של מערכות לולאת השראה, ו-IEC 60268-16 הוא תקן למדידת מובנות דיבור. לא אותו דבר, וזה שווה בדיקה במפרט לפני שהוא יוצא.
אם אתם מתכננים פרויקט ממשלתי או מוניציפלי ומחפשים פאנל כניסה נגיש שאפשר לבדוק סעיף אחרי סעיף, צרו קשר עם BAS-IP ישראל ונעבור איתכם על המפרט.



